לחיות באיחוד האמירויות או בטורקיה: עלות, הזדמנויות ואורח חיים לאנשי מקצוע בינלאומיים

לטורקיה ולאיחוד האמירויות מיקום גאוגרפי דומה: שתיהן גשר בין מזרח למערב, מדינות בעלות רוב מוסלמי המנהלות מסחר במסגרות חילוניות, וכלכלות המשלבות עושר משאבים עם מרץ יזמי. ובכל זאת, איש המקצוע או היזם השוקל בין איסטנבול לדובאי כבסיס פעילות יגלה בהשוואה שתי הצעות שונות זו מזו מן היסוד.

פיחות חד בלירה הטורקית, אינפלציה צרכנית שחצתה לעתים את רף 70% בשנה וסביבה רגולטורית מורכבת, כל אלה הביאו אנשי מקצוע ובעלי עסקים טורקים רבים לפנות אל איחוד האמירויות. במקביל, השוק המקומי הגדול של טורקיה, הגישה לאיחוד המכס של האיחוד האירופי ויוקר מחיה נמוך בהרבה ממשיכים למשוך עסקים הזקוקים לקרבה לאירופה במחירים של שוק מתפתח.

התמונה המקרו-כלכלית

כלכלת טורקיה היא ה-19 בגודלה בעולם, ומונעת בידי שוק מקומי של 85 מיליון איש, מגזר תעשייה מגוון וכוח עבודה צעיר ומשכיל. אולם התנודתיות המקרו-כלכלית של השנים האחרונות יצרה סביבה שבה תכנון עסקי לטווח ארוך מחייב סובלנות לאי-ודאות, נטל שיזמים רבים מתקשים לשאת.

כלכלת איחוד האמירויות קטנה יותר במונחים מוחלטים, אך פועלת בסביבה של יציבות מוניטרית יוצאת דופן. הצמדת הדירהם לדולר האמריקאי מבטלת את סיכון המטבע. האינפלציה נותרה בטווח של 2 עד 4 אחוזים בשנה. הסביבה הרגולטורית, על כל מורכבותה, צפויה ושקופה ביחס למקובל באזור.

מס והכנסה נטו

טורקיה גובה מס הכנסה פרוגרסיבי שמגיע ל-40% על הכנסות מעל 1.9 מיליון לירה טורקית, ובנוסף תשלומי ביטוח לאומי חובה. מס החברות עומד על 25%. לעומת זאת, היעדר מס הכנסה אישי באיחוד האמירויות ומס חברות של 9% בלבד, לצד פטורים נרחבים באזורים החופשיים, יוצרים סביבה פיסקלית שונה לחלוטין. עבור יזם טורקי שהכנסתו השנתית שווה ל-200,000 דולר, המעבר לדובאי עשוי להגדיל את ההכנסה נטו ב-30% עד 40%.

יוקר המחיה

טורקיה מציעה עלויות נמוכות בהרבה לדיור, מזון וצריכה יומיומית, ובמיוחד מחוץ לאיסטנבול. אורח חיים משפחתי נוח באנטליה או באיזמיר אפשרי בחלק קטן מן העלות של חיים דומים בדובאי. באזורים היוקרתיים של איסטנבול, בהם בבכ, נישנטאשי ואטילר, מחירי הנדל״ן למגורים מתקרבים לרמת המחירים בדובאי, אך נותרים נמוכים בהרבה במסעדנות, בבילוי ובשירותי בית.

ועם זאת, יש לשקול את יתרון העלות הזה אל מול דינמיקת האינפלציה בטורקיה. חוזה שכירות הנקוב בלירה טורקית שנראה סביר בינואר עלול להיראות מכביד עד דצמבר. דמי שכירות הנקובים בדולר, מקובלים בשוק התושבים הזרים באיסטנבול, מבטלים סיכון זה, אך מבטלים גם את יתרון העלות.

עבור יזמים טורקים המנהלים פעילות בינלאומית, השאלה המעשית אינה לרוב "היכן עליי לגור?", אלא "היכן צריכה לשבת קופת המזומנים שלי?". התשובה, יותר ויותר, היא איחוד האמירויות.

הסביבה העסקית

הסביבה הרגולטורית של איחוד האמירויות, הקלות שבהקמת חברה, הגישה לשירותי בנקאות והתשתית המסחרית נחשבות בדרך כלל ידידותיות יותר לעסקים. חברה באזור חופשי אפשר להקים בדובאי בתוך שבוע, ואילו תהליך דומה בטורקיה עשוי להימשך שבועות אחדים ולכלול חיכוך ביורוקרטי רב יותר. הבנקאות באיחוד האמירויות, על אף אתגריה, מאפשרת העברות בינלאומיות פשוטות, חשבונות רב-מטבעיים וקשרי בנקאות מתכתבת שבנקים טורקים מתקשים יותר ויותר לקיים.

לטורקיה יש דבר שאיחוד האמירויות אינו יכול להציע: שוק צרכנים מקומי עצום. עבור עסקים שעיקר הכנסתם מצרכנים טורקים, אין תחליף לנוכחות בטורקיה. אך עבור עסקים שלקוחותיהם בינלאומיים, מיקומה של איחוד האמירויות כמרכז פעילות מספק גישה רחבה יותר לשווקים ובחיכוך תפעולי נמוך יותר.

Polaris מלווה יזמים ואנשי מקצוע טורקים בכל הנוגע לתושבות באיחוד האמירויות, להקמת חברה ולשילוב המבני של פעילות באמירויות עם עסקים טורקיים קיימים. צרו עמנו קשר בכתובת info@polaris.ae.